החלטה בתיק ע"מ 1565/12

המשיב נעצר ביום 25/03/12, בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות חמורות, וכעבור ימים אחדים, ביום 29/03/12, בקשה המשטרה את הארכת מעצרו ב-15 ימים נוספים. בימ"ש קמא נעתר באופן חלקי מאוד לבקשה, והאריך את המעצר ב-5 ימים בלבד, תוך שהוא מציין כי התלבט אם יש מקום להמשך מעצרו של המשיב, נוכח ספק שקיים לדעתו באשר למהימנות חלק מהראיות, ונוכח הזמן שחלף מאז בוצעו חלק מהמעשים המיוחסים למשיב. את החלטתו להאריך את המעצר ב-5 ימים, נימק השופט הנכבד בכך שהוא מבקש לאפשר למשטרה לבדוק בתקופה קצרה זו, אם "תוכל לגבש תיק משמעותי יותר נגד המשיב" כלשונו.

התביעה אינה משלימה עם החלטה זו ועוררת כנגדה. לכאורה, עומדת בפני התביעה האפשרות לפנות לבימ"ש קמא, ולבקש הארכת מעצר נוספת. על מה ולמה ראתה התביעה להגיש ערר כנגד ההחלטה? השיב על כך התובע כי התביעה חוששת פן ייקבע נוהג בתיק זה, להאריך את מעצרו של המשיב לפרקי זמן קצרים מהמקובל, ובכך לפגוע בחקירה. בכל אופן, התביעה סבורה כי הראיות שהוצגו לבימ"ש קמא, הצדיקו את הארכת המעצר לפרק זמן ארוך יותר מכפי שקבע בימ"ש קמא. התובע הוסיף עוד כי גם תקופה מינימאלית זו כללה את ימי סוף השבוע, שאינם ימי עבודה מלאים, ואין די בהם כדי לאפשר התקדמות ממשית בחקירה. לעומת זאת, הסנגור טוען כי צדק בימ"ש קמא בהחלטתו, ואין מקום להתערב בה.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, הן חומר החקירה שהיה לפני בימ"ש קמא, והן חומר עדכני מעט יותר שהוצג לפני.  נחה דעתי כי יש בחומר החקירה כדי לקשור את המשיב למעורבות בפעילות ביטחונית אסורה, ושוכנעתי כי קיימת בחומר החקירה תשתית ראייתית מספקת, שיש בה כדי לבסס חשד סביר נגד המשיב, ולהצדיק את המשך המעצר. מטבע הדברים, חלק מהראיות נסמכות על מידע מודיעיני שלא ניתן לגלותו, ולעיתים מידת המהימנות שלו מוטלת בספק. מטרת החקירה היא להגיע לחקר האמת, ולבדוק אם יש ממש באותו מידע גולמי. לכן, גם אם קיים "ספק בנוגע למהימנות חלק מהדברים" כלשונו של השופט הנכבד קמא בהחלטתו - ובמאמר מוסגר אציין כי לא ברור לי ממה נובע הספק של השופט קמא -  אין בכך כדי למנוע את המשך המעצר, לפרק זמן סביר שיאפשר לגורמי החקירה לפעול, בהתאם לתכנית החקירה המפורטת שהוצגה לבית המשפט.

השאלה שיש לבדוק בשלב זה היא האם קיים חשד סביר נגד המשיב, והאם מתקיימת אחת מעילות המעצר הנדרשות לצורך הארכת מעצר קודם להגשת כתב האישום, כאשר העילה העיקרית היא צרכי החקירה. בנסיבות שלפניו, שוכנעתי כאמור בקיומו של חשד סביר נגד העורר. אשר לצרכי החקירה, מדובר בחקירה לא פשוטה, בין היתר נוכח העובדה שלמשיב יש כבר עבר חקירתי. תכנית החקירה שפורטה בפני סבירה בעיני, ודורשת גם תשומות של זמן, במיוחד כאשר מדובר בחקירה שנמצאת ממש בראשיתה.

ככלל, כאשר החקירה נמצאת בתחילתה, וכאשר מדובר בחשדות חמורים ובעצור שיש לו ניסיון חקירתי קודם, יש לתת משקל רב יותר לשיקול של צרכי החקירה. ככל שיחלוף הזמן, אפשר שתשתנה גם נקודת האיזון, וראוי יהיה לתת משקל גדול יותר לזכויותיו של העצור. בנסיבות שלפנינו, נראה לי כי החלטתו של השופט הנכבד קמא להסתפק ב-5 ימי מעצר, אינה מאזנת כראוי בין האינטרסים השונים, ואינה מאפשרת קיומה של חקירה רציפה בפרק זמן סביר, שיאפשר לבחון את טיבו של המידע שהביא למעצרו של המשיב.

נוכח האמור, החלטתי לקבל את ערר התביעה, ולהאריך את מעצרו של המשיב ב-10 ימים נוספים, החל מהיום.   

ניתנה היום, 2 באפריל 2012, י' בניסן התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: